להיוולד מחדש

יש סצינה בסרט הנורא “ליאונרדו דיקפריו סובל בשלג”, שבה הגיבור נמלט עירום וקפוא אל תוך גוויה של סוס. הוא מבתר אותה, ונכנס לתוכה, כמקלט חם מפני סופת שלג המתחוללת בחוץ. הסצינה דוחה והסרט משמים, אבל הדימוי של הלידה מחדש חזק. בטן הסוס היא כעין רחם חלופית חמה, בתוך גוף מת, וממנה יצא הגיבור מחדש אל חייו, עירום כולד שזה עתה הגיח אל אוויר העולם.

אח שלי אומר שאם אכתוב למגרה זה יהיה מדויק יותר. הוא כנראה צודק. אבל את הדיאלוגים הפנימיים המשמעותיים יותר שלי, אני ממילא שומר לעצמי ולמתי המעט בני ובנות השיח שלי במציאות. אישה חכמה שאלה אותי על אהבה. ניסיתי להסביר שהיתה ושאני מקווה שתהיה שוב. היא שאלה למה אני לא כותב את זה בפייסבוק. אמרתי לה שאני לא יודע איך כותבים כאלה דברים. זה מביך נורא. היא אמרה שאין בזה שומדבר מביך. חשבתי שהיא עונה לי כמו שגבר עונה לאישה שמספרת לו על בעיה.

זיפי הזקן שלי מזכירים לי נשלי נחש. אני מתגלח פעם בחודש וחצי, ומשיל אחת לשנתיים שלוש. נדמה לי שהפעם, אני מכוון ללצאת רגיש יותר, קשוב יותר, שתקן יותר, ואולי גם זוגי יותר. מדויק יותר זה בטוח.

ביום חמישי ארשם כאן לבריכה המקומית. אולי ארשם גם לאתר ההכרויות ההוא. שוב. אולי.