מונחים לשוניים בסיסיים בתלמוד (ארמית)

ציטוטים

בתלמוד, המילה או הביטוי שבפתיחת המאמר מאפיינים את מקור הציטוט:

• תנן - (=שנינו). ציטוט ממשנה (מקור תנאי).

• תנו רבנן - (=שנו חכמים). מונח המשמש פתיחה לציטוט מברייתא או תוספתא (מקור תנאי).

• תניא - (=שנויה). מונח המשמש פתיחה לציטוט מברייתא (מקור תנאי).

• איתמר - (=נאמר). פתיחה לדיון הלכתי, על פי רוב מדברי אמוראים.

• גופא - (גוף העניין). פתיחה לדיון מורחב בנושא שהובא קודם לכן באופן צדדי.

• אמר מר - (=אמר אדון) - פתיחה לדיון בציטוט שהובא לפני כן ממשנה או ברייתא.

שאלות

• מאי בינייהו - (=מה ביניהם?) שואלים מה ההבדל (ההלכתי) בין שתי דעות שנראות דומות.

• מאי טעמא - (=מה הטעם?) (הסיבה) - (לעיתים בר"ת: מ"ט).

• מנא הני מילי - (=מהיכן אלו המילים?). מהו המקור המקראי או הלימודי להלכה.

• מאי נפקא מינא - (=מה יוצא מזה?) - כלומר מה מאמר זה בא לחדש לנו, מה ההבדל המעשי בין שתי דעות רעיוניות.

קושיות

• מתיבי - קושיא ממקור הלכתי סמכותי יותר (ממשנה או ברייתא על אמורא, או מהמקרא על תנא).

• ורמינהו - (=והטל[4] אותם). סתירה בין מקורות הלכתיים שווים (מברייתא על ברייתא מפסוק על פסוק).

• מתקיף - קושיא מסברה.

• בשלמא - (=שלום לפי... אבל לפי...) - פתיחה לקושיא שמסתדרת עם דעה אחת אך סותרת את הדעה השנייה.

שונות

• איבעיא להו - (=נשאלה להם), פתיחה לדיון בעל שני צדדים לפסיקה, עם סברות לשתי הדעות.

• תנא כוותיה - (=תנא כמוהו). הבאת מקור תנאי לדעת אמורא.

• תא שמע - (=בוא ושמע) (ת"ש בר"ת), פתיחה להבאת מקור תנאי לשם ראיה, קושיא, תשובה ועוד.

• שמע מינה (=מבינים מכך) (ש"מ בר"ת) - פתיחה להבאת ניסיון הוכחה; סיכום לקבלת ההוכחה.

• כתנאי - הבאת מחלוקת תנאים שנחלקו במחלוקת שנחלקו בה אחר כך אמוראים.

• לימא/נימא כתנאי (=יאמר כתנאי) - ניסיון להבאת מקור תנאי שנחלקים בו תנאים במחלוקת אמוראים.

• מסתברא - (=מסתבר). סיוע הגיוני מסברה לדעה.

• חסורי מחסרא והכי קתני - (=חסור חסרה [המשנה] וכך שונה). המקור התנאי משובש וחסר בו חלק, ולכן יש צורך לשנות אותו אחרת.

• איכא דאמרי ... ואיכא דאמרי - (=יש אומרים ויש אומרים). ניסוח למחלוקת עם שתי דעות לפחות או לציון גרסה נוספת של הסוגיה.

• איבעית אימא - (=אם תרצה תאמר). פתיחה להבאת תירוץ אחד מבין כמה.

(מקור - אלופי וויקיפדיה העברית)